שיטת הצילום

 

לצורך צילום מפלים במהירוית גבוהות מ 1/50 השניה

אין צורך בחצובה

​

החצובה דרושה לצילומים במהירויות תריס נמוכות.

יש ליצב את החצובה ורצוי לתלות משהו כבד (תיק צילום) במרכזה.

מרכיבים את המצלמה , מפלסים אותה ומחזקים את כל ברגי ההידוק.

​

מקליקים חצי לחיצה לקבלת פוקוס, ומעבירים את המצלמה/עדשה לפוקוס ידני.

משלב זה, בכל צילום, המצלמה לא תנסה לחפש פוקוס.

זה חשוב כי בשלב הרכבת פילטר ה - ND המוריד את כמות האור הנכנסת למצלמה,

המצלמה תתקשה לבצע נעילת הפוקוס.

​

נתוני הצילום :

איזו נמוך ביותר, תלוי בסוג המצלמה. בדרך כלל ISO100

​

צמצם גבוה f/10-f/18 לקבלת עומק שדה גדול וחדות גדולה בפריים.

הצמצם הגבוה מאפשר גם הורדת המהירות ללא קשר לפילטר ND שנרכיב.

כי ככל שערך הצמצם גדול יותר (נכנס פחות אור),

יש צורך להגדיל את זמן החשיפה כדי שיכנס יותר אור.

​

נצלם במספר מהירויות לקבלת מספר מרקמים של המים.

​

נתחיל במהירות 1/100.

נבדוק במצב "עדיפות מהירות תריס" את בחירת המצלמה לגבי ערך הצמצם.

נניח שקיבלנו ערך של f/10.

נעביר למצב צילום M.

מרגע זה נצלם את כל התמונות במצב זה.

נצלם ונוודא שהתמונה התקבלה בחשיפה טובה.

במידה וכן, נמשיך לצלם במהירויות איטיות יותר.

במידה ויש צורך להבהיר או להכהות את התמונה,

משנים את אחד מהערכים, צמצם, מהירות תריס או ISO.

​

לקבלת מרקמים יותר קטיפתיים ורכים של המים,

נוריד בכל פעם סטופ אחד במהירות התריס (3 קליקים בגלגל)

ונעלה בערך הצמצם בסטופ אחד (3 קליקים בגלגל) 

​

בצורה כזו נוכל להמשיך עד שנגיע לגבול הצמצם העליון .

​

לקבלת מרקמים יותר רכים

נצטרך להשתמש בפילטר ND שמוריד את כמות האור שחודרת למצלמה,

וע"י כך מתאפשרת ירידה במהירויות התריס